לתמונה הראשונה
|
הקודמת
| הבאה | לתמונה האחרונה
<big>שילה - אחד האתרים החשובים ביותר בהר המרכזי של ארץ-ישראל -היתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. במשך זמן רב עמד בשילה המשכן שבתוכו ניצב ארון-הברית. המקום אינו נזכר במקורות המצריים המביאים רשימות של ערים חשובות בארץ-ישראל בתקופת הברונזה (הכנענית) המאוחרת, ערב ההתנחלות הישראלית, אך בספרות המקראית, המתארת את תקופת ההתנחלות והשופטים, מופיע שמה של שילה פעמים רבות. למשל: יהושע י"ח, א, י; יהושע כ"א, ב; יהושע כ"ב, יב; שופטים כ"א, כ-כא. חשיבותה של שילה הגיעה לשיאה בסוף תקופת השופטים: עלי הכהן, שישב במקום, היה אז מנהיג האוכלוסייה הישראלית בהר ושמואל הנביא התחנך בשילה בהיותו נער ושם נגלה אליו ה' (שמואל א' פרק ג'). פרק ד' של ספר שמואל א' מספר על האירועים הדרמטיים שהביאו לחורבנה של שילה: בעת שניטשה המערכה המכרעת בין ישראל ופלשתים, באבן העזר, שבמערבו של ההר, סמוך למישור החוף, הובא ארון האלוהים משילה אל שדה הקרב, אך ישראל ניגפו במערכה וארון האלוהים נלקח בשבי. איש בנימין רץ ממקום המלחמה אל שילה לבשר את הבשורה המרה, ובשמוע עלי את אשר אירע, נפל ומת (שמואל א' ד', יב-יח). הפלשתים ניצלו את ניצחונם, עלו ממישור החוף אל ההר, החריבו את שילה והעלו אותה באש. אמנם, המקרא איננו מתאר בצורה ישירה את קצה של שילה, אך אנו למדים על כך מרמזים בספר תהילים ובספר ירמיהו (ירמיהו ז', יב). הכוונה, כנראה, לחורבן המקדש בשילה, שהיה המרכז הדתי הישראלי הראשון. מדבריו של ירמיהו אנו למדים כי בימיו נהגו עדיין להצביע על מקומו של המשכן בשילה וכי זכר חורבנה של שילה היה טבוע עמוק בתודעת העם.
לתמונה הראשונה
|
הקודמת
| הבאה | לתמונה האחרונה
