לתמונה הראשונה | הקודמת |
הבאה
|
לתמונה האחרונה
לכיש העתיקה מזוהה כיום בתל גדול, תל לכיש (או בערבית תל א-דויר), הנמצא בין קרית-גת לבין בית-גוברין, בסמוך למושב לכיש. זהו תל מרשים בממדיו ובמדרונותיו התלולים. שטח בסיסו מגיע כדי 124 דונם לערך. לכיש נושבה כבר בתקופה הכלקוליתית, באלף הרביעי לפנה"ס, והיישוב בה נמשך ברציפות עד לתקופה ההלניסטית, לקראת סוף האלף הראשון לפנה"ס. אין ספק שבכל התקופה בה היתה לכיש מיושבת, היתה זו עיר חשובה במיוחד. באלף השני לפנה"ס היתה לכיש מרכז כנעני חשוב בדרום הארץ. ביהושע פרק י', אנו קוראים כיצד נכבשה בידי שבטי ישראל; מקומה המרכזי נשמר לאחר-מכן בימי ממלכת ישראל ויהודה. חפירות ארכיאולוגיות גדולות נערכו בלכיש בין 1932-1938 בידי משלחת בריטית, בראשותו של ג'יימס לסלי סטארקי. החפירות הגיעו לקצן באורח טראגי כאשר נרצח סטארקי בידי פורעים ערביים, בנוסעו במכוניתו מלכיש לירושלים. היקף החפירות היה גדול, ושרידיהן ניכרים בתל עד היום. בולט בעיקר שפך העפר הגדול בתחתית התל, בסמוך לפאתו הצפון-מערבית, עדות חיה לכמויות העפר הגדולות שהוצאו מכאן. חפירות סטארקי התרכזו בעיקר במורדות התל ובבתי-הקברות שמסביבו, ורק עבודה מעטה יחסית נעשתה על פסגת התל. תגליתו המפורסמת ביותר היתה מציאתם של "מכתבי לכיש" בחדר קטן בשער העיר. אלו הם כעשרים אוסטרקונים - דהיינו שברי חרס - עליהם נכתב בדיו; המכתבים כתובים בכתב העברי העתיק, ודומה שנשלחו אל מפקד בלכיש ערב כיבושה בידי נבוכדנאצר מלך בבל ב- 588-586 לפנה"ס. מעניין במיוחד אחד המכתבים המספר "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים בכל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה". ב-1966-1968 נערכה בתל, באזור "מקדש השמש", חפירה מוגבלת במטרתה ובהיקפה בידי פרופ' יוחנן אהרוני מאוניברסיטת תל-אביב. החפירות בלכיש חודשו בהיקף נרחב בין השנים 1973 - 1993 על-ידי משלחת מטעם אוניברסיטת תל-אביב והחברה לחקירת א"י ועתיקותיה. מטרת החפירות היא לחקור באורח שיטתי את שרידי העיר ואת תולדותיה.
לתמונה הראשונה | הקודמת |
הבאה
|
לתמונה האחרונה
